פסק-דין בתיק תא"מ 3111/08 - פסקדין

בפני תביעה במסגרתה עותרת התובעת כי בית המשפט יורה לנתבעים לשלם את יתרת חוב דמי הניהול והאחזקה של הנכס ברחוב הרצל 91 בראשון לציון (להלן: "הנכס") וזאת בגין שירותיה במהלך שנת 2007 ועד לתום תקופת פעילותה בנכס ביום 31.12.2007.

לטענת התובעת, היא שימשה החל משנת 1998 כחברת הניהול והאחזקה של הבניין ובהתאם לסמכות שהוקנתה לה הן חוזית והן בהתאם להוראות הדין והפסיקה, היא זכאית לקבל לידיה את הסכומים הנתבעים. 

ההליכים נשוא פסק דיני זה, החלו על דרך של הגשת תביעות נפרדות למפקחת על רישום המקרקעין ברחובות. המפקחת מצאה לנכון להורות על העברתו של התיק לדיון בפני עקב העדר סמכות עניינית.

 בהמשך מצאתי, נוכח מהות הטענות בתיקים והסוגיות המשפטיות הנדונות, להורות על איחוד כלל התביעות בפני.

כתבי ההגנה הוגשו קודם איחוד הדיון ואין זהות מלאה בטענות. עם זאת, חלק ניכר מטענות ההגנה חזר על עצמו ולצורך הבהירות מצאתי לרכזן כדלהלן:

א.         תביעות קודמות שהוגשו על ידי התובעת ביחס לשנים קודמות נדחו ויש לראות את הפסיקה שניתנה במסגרתן כמעשה בית דין.

ב.         חישוב שיעור התשלום הנדרש מכל אחד מן הנתבעים נעשה באופן שרירותי ובניגוד לתקנון המוסכם של הבית המשותף, תוך ייחוס הוצאות באופן לא סביר.

ג.          אין לראות בתובעת כ-"מתחזק" כמשמעותו של מונח זה בסעיף 71(ב)(1) לחוק המקרקעין התשכ"ט 1969 (להלן: "חוק המקרקעין").

ד.         לא קיימת התקשרות חוזית מחייבת בין התובעת לבין הנתבעים, וככל שהיתה כזו היא פגה לפני שנים.

ה.         ביחס לחלק מן הנתבעים בוצע תחשיב על בסיס מוטעה של שיוך שטחים ציבוריים ובניגוד לתקנון המוסכם.

ו.          יש לראות בתובעת כמי שלכל היותר התנדבה לשמש כחברת הניהול בנכס ומכאן שהיא זכאית לשכר ראוי בלבד ששיעורו לא הוכח.

ז.          התובעת הפרה את הסכום הניהול באופן שהקים זכות לנתבעים או מי מהם להודיע על ביטול ההתקשרות.

יצוין כי במקרה של שונות בטענות ההגנה בין הנתבעים, בנתונים העובדתיים או במסמכים הרלוונטיים יינתן לכך ביטוי בגוף פסק הדין.

כפי שפורט בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, התנהלו ומתנהלים בין הצדדים שבפני (בחלקם) הליכים משפטיים רבים הנוגעים לטענותיה של התובעת לקיומם של חובות בגין דמי ניהול ואחזקה ביחס לשנים קודמות.

הגם שמדובר בהליכים שהתנהלו בפני המפקחת על רישום המקרקעין, בבתי משפט השלום והמחוזי לא מצאו הצדדים, למרבית הצער, את הדרך לסיים את המחלוקות, קודם ניהולו של ההליך שבפני, ועל כן אני נדרשת להכרעה בתביעה לגופה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את עדויות הצדדים בפני ונתתי דעתי לסיכומי הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין התביעות כנגד הנתבעים 2, 4-5, 7-11 להידחות, דין התביעה כנגד הנתבע 3 (מר פכר) להתקבל בחלקה, ובעניינו של הנתבע 6 (עו"ד אליאס) יש מקום ליתן פסק דין בהתאם להסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים בפתח ישיבת ההוכחות על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד 1984. טעמיי להלן.

שני מקורות מרכזיים לעתירת התובעת לחיוב הנתבעים:

האחד הוא מקור חוזי;

האחר הוא דיני היושר, דהיינו זכותו של בעל מקצוע לקבל שכר ראוי עבור שירותיו.